ד"ר לם ואח' נ' ד"ר וולדמן ואח'

המערער שכנגד

ד"ר ג'ון וולדמן

-נגד-

המשיבים

1. ד"ר מנחם לם

2. ד"ר לאה קמינסקי

3. דקל קגן

4. תומר קגן

פסק דין

בפני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת חנה לפין), בת.א. 1537/02, מיום 30/12/10.

1. בהמלצת בית המשפט הגיעו המערער והמערער שכנגד להסדר פשרה, והערעור דנן עוסק בהודעת המערער למשיב 3 בלבד.

2. העובדות הצריכות לענייננו

א. המערער ד"ר לם השכיר את מרפאתו בדירה בשדרות הנשיא 40 בחיפה (להלן: המרפאה) למשך שנתיים מיום 1/7/01-1/7/03, למשיב ולמערער שכנגד ד"ר וולדמן ולד"ר לאה קמינסקי (להלן גם: השוכרים) לצורכי ניהול מרפאה, על פי חוזה שכירות שנערך ביום 11/7/2001, תמורת 900$ ארה"ב לחודש (להלן: החוזה). ד"ר קמינסקי עזבה כנראה את הארץ בעת ניהול ההליכים בבית משפט קמא, ועל אף ששמה הוזכר כבעלת דין, לא נטלה חלק בדיון.

המשיבים 3 ו-4, האחים תומר ודקל קגן (להלן: קגן) התגוררו בדירה מעל המרפאה (להלן: הדירה). מצנרת ההסקה בדירתם אירעו דליפות ונזילות נפט חוזרות ונשנות החל משנת 00', וריח הנפט חדר למרפאה. הדליפות תוקנו מספר פעמים עוד לפי השכרת המרפאה לשוכרים, אך לאחר תחילת העבודה במרפאה, אירעה דליפה נוספת.

ב. בתאריך 22/11/01, הודיעו השוכרים, אשר החלו לעבוד במרפאה ביום 1/8/01, לד"ר לם, לאחר מספר התראות, כי בתנאים אלו אינם מסוגלים לקבל חולים במרפאה. הם ביטלו את החוזה, עזבו את המרפאה והפסיקו לשלם שכר דירה.

ג. ד"ר לם סבר כי השוכרים הפרו את החוזה, והגיש נגדם ביום 8/1/02 תביעה כספית בגין הפיצוי המוסכם על פי החוזה ודמי השכירות לכל תקופת השכירות. לאחר שמפתחות המרפאה הוחזרו לו, הוא אף מימש את הערבות הבנקאית בסך 3,159 דולר, שהופקדה בידיו הנאמנות.

ד. ד"ר וולדמן הגיש, במקביל לכתב הגנה, תביעה שכנגד כנגד ד"ר לם וכנגד קגן בסך 177,000 ₪, להחזר ההשקעה של השוכרים במרפאה, לתשלום הפיצוי המוסכם בסך 6,000$, לפיצוי בגין הפחתת הכנסות עקב אי יכולת לעשות שימוש ראוי במרפאה, ההפסדים בגין הצורך למצוא מרפאה אחרת, והסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב השהייה במשך חודשים במרפאה ספוגת נפט. כן תבע השבה של כספי הערבות הבנקאית אותם גבה ד"ר לם. התביעה נגד קגן היתה בעילה נזיקית, כגורם האחראי לנזקים שנגרמו בגין דליפת הנפט, משלא טופלה כראוי.

ה. ד"ר לם, אשר התגונן מפני התביעה שכנגד, בטענו כי לד"ר וולדמן לא היתה הצדקה שבדין או בחוזה להפר החוזה עימו, שלח הודעת צד ג' כנגד קגן, שנתבע ביחד עמו. ד"ר לם טען כי אופן התיקון היה מסור בידי קגן, אשר לא ביצעוהו כראוי. הוא עצמו עשה כל שביכולתו על מנת שיבוצע תיקון הולם ובמהירות.

ו. קגן טענו כי דין התביעה כנגדם להידחות. הם אישרו כי בנובמבר 00' ובאפריל 01' ארעה דליפת נפט מסלון ההסקה בדירתם, אשר גרמה נזקים הן לדירתם והן למרפאה. הם פעלו פעמיים לתיקונה וכן תיקנו את הנזקים במרפאה, על פי ההנחיות של שמאי חברת הביטוח מטעם ד"ר לם, לשביעות רצונם של ד"ר לם והשמאי. משהודיע להם ד"ר לם בחודש ספטמבר 01' כי בעיית הדליפה חזרה, פעלה המבטחת שלהם - "מנורה, חברה לביטוח בע"מ", (להלן: מנורה) - לתיקון הדליפה ולתיקון הנזקים בגינה גם במרפאה. יחד עם זאת, שלחו קגן מצידם הודעת צד ד' כנגד מנורה.

ז. במקביל להליכים אלה, הגיש ד"ר לם בחודש יוני 02' בקשה למתן סעד זמני לצו עשה להורות לקגן לתקן את נזקי המרפאה עקב הדליפות החוזרות ונשנות של הנפט (ת.א. 12124/02 בבית משפט השלום בחיפה). קגן מצידם שלחו הודעת צד ג' למנורה המבטחת והאחראית לתיקונים (להלן: התיק המקביל). ד"ר לם ציין בתיק המקביל, כי לאחר הדליפה הנטענת בספטמבר 01', בוצע תיקון בדירת קגן ובמרפאה, אך משחזרה הדליפה שוב, יש לתקן את הבעיה כיאות ולקבוע את מידת הנזק אשר נגרם כתוצאה מנזילת הנפט.